לרוב החפצים בהרפתקת מבוכים ודרקונים צריכה להיות הגדרה ותכלית מוגדרת, בין אם אלה חפצים שונים שהשחקנים נתקלים בהם במהלך ההרפתקה ובין אם חפצים אלה הם חלק מהציוד שאתו השחקנים מתחילים את ההרפתקה שלהם. המפתח הנמצא באיזו תיבה נסתרת אמור לפתוח דלת כלשהי, הסוס והאוכף עליו בחצר הפונדק יכולים לשמש לרכיבה.
הדמיון חייב להתבסס על תשתית עובדתית כביכול בתוך עולם המשחק שלך, אחרת השחקנים מאבדים כיוון ואינם מסוגלים להתמצא בתוך העולם בו הם אמורים לשחק. היבט מרכזי באמנות הסטוריטלינג הוא היכולת בכמה משפטים קצרים לתאר עולם שלם מחד וסיטואציה משחקית מוגדרת מאידך.
אולם יש חשיבות אדירה ליצירת אובייקטים וסיטואציות משחקיות שההגדרה והתכלית שלהם אינה חד משמעית בהרפתקה. זה בדיוק מה שמאפשר לדמיון לעוף מעל הגרעין הריאלי של סיפור המשחק, ומעבר לכוחות הדמות המוגדרים של השחקנים הסגורים בתוך ערכים מתמטיים.
אני לרוב משבץ חפצים כאלה תחת הכותרת ציוד נוסף או ערכת הרפתקנים בדף הדמות. ולרוב מגיע השלב שאחד השחקנים לאחר שעיין בדף הדמות שלו שואל:
1. מדוע יש לי תבלינים בערכת ההרפקתנים שלי? מה לעזאזל הקשר בין תבלינים ומבוכים ודרקונים?
2. למה יש לי מגבת בתיק הגב שלי?
3. ומה הקשר בין נוצת הטווס שיש לי בתיק לסיפור הדמות שלי?
יש חפצים נוספים כמו כלי גילוף, ערכת תפירה, איפור , קיסמי שיניים ועוד..
אין כמו הרגע הזה במהלך אתגר קרבי או אסטרטגי שאחד השחקנים מחליט לנסות להפוך את המגבת בתיק הגב שלו לשטיח מעופף או כאשר מגיעים לעיר חדשה חסרי כל ואחד השחקנים מבקש להתקבל לעבודה כטבח או לבשל למלך בזכות "התבלינים" המיוחדים שאסף במהלך ההרפתקה. זה רגע של גילוי נפלא שלרוב גורם לכולם לפרוץ בצחוק. ומה אם בדיקת תפיסה, היסטוריה או תובנה מגלה באמצע קרב הרואי שאיזה ענק הרים שכמעט חיסל את השחקנים במהלך ההתקלות פשוט רגיש לפלפל חריף…