לרוב אחרי תקופה ההרפתקנים שלך גדלים. כבר הצלתם את העולם פעם אחת, ואתה שואל את עצמך איזו הרפתקת מבוכים ודרקונים ליצור? איזוה עולם חדש לברוא? מה יהיו חוקי הפיסיקה שלו, הזמן והמרחב שלו, הגיאוגרפיה וההיסטוריה שלו? וכיצד לחרוג מעט מעולם הפנטזיה המוכר לעולמות קצת יותר רחוקים מבלי לשבור את היכולת של השחקנים להבין ולהיכנס אל העולם שלך באופן מידי ובלתי אמצעי.
וישנו גם הרגע הזה במפגש שאחד השחקנים אומר: – " אבל זה לא הגיוני , ושחקן אחר מגיב – "נו כל המבוכים ודרקונים הזה לא הגיוני".
זה רגע מעט מבלבל בתור שליט המבוך: שנה לפני אתה היית צריך להגביל את דמיונם ותחושת "הכל יכולות" (האומנימפוטנטיות) שהמשחק נותן להם, לכפוף את דמיונם לחוקי המשחק ולהסביר שאינם יכולים להשמיד ישות אפילה באבחת חרב פשוטה או להוציא את הברק של זאוס מהיד שלהם; והנה עכשיו התבגרו הזאטוטים ובאים אליך בטרוניה שכל המשחק שלך "לא הגיוני".
זהו רגע של עוררות פילוסופית שיש לתת לו את מקומו. דמיין עולם אפשרי , כוכב נידח שבו ההתפתחות האקולוגית שונה, נאמר והדינוזאורים והחיות הפרה היסטוריות לא היו נכחדות. אין שום סתירה לוגית באפשרות הזאת, כיצד הייתה נראית האנושות או כל חברה תבונית אחרת המצליחה לדור בכפיפה עם טבע פראי שכזה? והנה השיחה עצמה בין ההרפתקנים בונה מחדש את גרעין הממשות של ההרפתקה: "
קראתי פעם איפשהו שמאדים היה פעם כוכב כמו כדור הארץ והוא התייבש". " כן, נכון, אני קראתי שבסיביר מוצאים לפעמים ממש גופות שלמות של ממוטות שנשתמרו "בעצם ….זה יכול להיות, זה פשוט רחוק בעתיד, זה לא כזה קסום , מדע זה כמו קסם, זה כנראה טכנולוגיה רק בעתיד." יש מדענים שאומרים שאפשר להחיות אותם, שפילה תוליד ממוטה".
לרוב עולמות הפנטזיה שבהם משוחקות הרפתקאות משחקי התפקידים, הם עולמות עתיקים. יש בהם הרבה "עבר" שבעקותיו יכולים ההרפתקנים לצאת למסעות נועזים בעקבות "החרב האבודה" , "הטבעת" , "המגילה הקסומה" ועוד. אולם מה לגבי משחק תפקידים בעולם צעיר שרק נוצר? ואולי כזה שההיסטוריה והאבולוציה שלו מעגלית, העולם מתחיל להיווצר מחדש, העתיקים נכחדים ועולמות חדשים בדיוק נוצרים?