למי שלא מכיר את המשחק הפוסט הזה הוא דרך טובה לכיר אותו רק בצורה מעט שונה מהצגת המשחק וחוקיו, אלא דרך אופן הנחייתו והחוויות הנוצרות במהלך המפגש. ואם את\ה מעוניין לנסות ולהנחות משחק מבוכים ודרקונים או אולי להבין איך בדיוק זה עובד מאחורי הקלעים? מה רץ למנחה בראש בעת הפעילות? אז הנה עוד קצת מהרהוריו של "שליט המבוך" (שה"ם):
מו"ד 5 (מבוכים ודרקונים מהדורה 5) שמה דגש רב יותר בניגוד למהדורה הרביעית (שאני דווקא מחבב אותה) על ממש משחק תפקידים. לכן, כדאי להכין את המפגש לא רק לפי הסיפור\העלילה אלא גם לפי תכונות האופי והמאפיינים של הדמויות. בתור שה"ם אתה יכול להשתמש בפגמים שלהם כדי לנסות לאתגר אותם, והם יכולים להשתמש לא רק בחפצים או כלי הנשק שלהם אלא גם בערכים שלהם , בסיפור המשחק שלהם כדי להצליח במשימה ולזכות "בנקודות השראה". וכך גם ן ליצור סיטואציות חברתיות מעניינות ומשעשעות במהלך המשחק
לחשים, טקסים ומה שבניהם: החזרה של מו"ד 5 לשימוש בשפה טבעית ולא מקודדת כמו ברביעית בתיאור הלחשים אינה רק "חזרה למקורות" ושימת דגש על ריאליזם כך שקריאת הלחש נותנת לך את ההרגשה שאתה ממש "מטיל לחש" ולא סתם עושה 2ק6 נזק. יש כאן עניין נוסף והוא היכולת של השחקנים "לפרש" את הלחש בהתאם לסיטואציה ולתת לו משמעות אחרת: את כדור האש שלי אני יכול לזרוק על אוייבים אבל אני גם יכול להעיף אותו למעלה כמו פצצת תאורה, להדליק מדורה או ליצור זיקוקי דינור. במגע הכפור אתה יוצר "יד שלדית" וליד השלדית יכולה להיות אולי משמעות נוספת מעניין הרוחות, הוא יכולה אולי ליצור כפור ללא קשר לרוח, ו אולי כחלק מטקס זימון רוחות או יצירת שלד ועוד ככל העולה על דמיון השחקנים בהתאם למשחק
אני ריאליסט. ולכן, נוטה להעניק לסיפורים שלי ממד היסטורי וספרותי המעניק לשחקנים תחושה של עומק ביחס לסיפור המשחק. זה גם מכניס את השחקנים חזק לסיפור. ה Volo's Guide to monsters של החמישית ממש מתאים לעניין הזה, לשה"ם שאוהבים סגנון משחק ריאליסטי.
אז עד כאן להפעם. ושיצא לכולם תמיד 20 בקובייה (או לפחות מתי שצריך) 🙂
אם אהבתם\ן את התוכן ומצאתם בו שימוש או יש לכם שאלות , רעיונות משלכם שתרצו שאכתוב עליהם, מוזמנים להשאיר תגובה.
